#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי מברכין בורא נפשות?	"לאחר שאכל פירות האילן [שאינן משבעת המינים], פירות אדמה [ואורז], ודברים שאינם גדולים מן הקרקע, וקיי&quot;ל אפי&#x27; על מים"	סימן רז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם אכל או שתה הרבה דברים?	"סגי בבורא נפשות אחת (מג&quot;א ס&quot;ק א&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ד&#x27;) [ואם כוון רק לפטור דבר אחד, הפמ&quot;ג (פתיחה הכוללת סעי&#x27; י&#x27;, א&quot;א ס&quot;ק א&#x27;) ס&quot;ל דמהני על כל דבר אפי&#x27; בלא כוונה, וע&quot;ע בכה&quot;ח (ס&quot;ק ז&#x27;)]"	סימן רז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם בירך מעין שלש על פירות?	"בדיעבד יצא (שע&quot;ת ס&quot;ק א&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק א&#x27;) [דהרי כשאכל שבעת המינים עם שאר פירות מברכין רק מעין שלש]"	סימן רז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם מסתפק אם אכל כזית בכדי אכילת פרס?	"לא יברך בורא נפשות דספק ברכות להקל [ולא מצטרפין דעת הר&quot;י דס&quot;ל דבורא נפשות א&quot;צ שיעור, דהוא דעת יחידאה] (מ&quot;ב ס&quot;ק ד&#x27;, שעה&quot;צ ס&quot;ק ו&#x27;) [ומשעה&quot;צ משמע קצת דס&quot;ל דאם יהיה ס&quot;ס באמת מותר לברך, ודלא כהכרעת המ&quot;ב לקמן (סי&#x27; רט&quot;ו ס&quot;ק כ&#x27;) שלא לברך]"	סימן רז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הנוסח בבורא נפשות?	"בא&quot;י אמ&quot;ה בורא נפשות רבות וחסרונם [במ&quot;ם בלשון הקודש, ולא בנו&quot;ן שהוא ארמית (פמ&quot;ג א&quot;א, שעה&quot;צ ס&quot;ק ב&#x27;), והערוה&quot;ש (סעי&#x27; א&#x27;) ביאר דתלוי אם נפש לשון זכר או נקבה, ופסק דהעיקר הוא לשון זכר, ודלא כהגהות הגרי&quot;פ דכתב וחסרונן] על [וי&quot;ג ועל כדמבואר בב&quot;ח וערוה&quot;ש (סעי&#x27; ג&#x27;), והעיקר בלא וא&quot;ו] כל מה שברא[ת] להחיות בהם [וכמ&quot;ש הפמ&quot;ג וערוה&quot;ש לעיל] נפש כל חי, ברוך [לא הוזכר לחתום אלא בירושלמי, ולפיכך הכריע הרבינו יונה לחתום בלא שם (ב&quot;י, מ&quot;ב ס&quot;ק ה&#x27;)] חי [בציר&quot;י, מפני שהוא דבוק (מג&quot;א ריש סימן, מ&quot;ב ס&quot;ק ג&#x27;), דלא כשע&quot;ת (ס&quot;ק ב&#x27;) דכתב בפת&quot;ח] העולמים."	סימן רז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם הנוסח ברא או בראת?	"הטור (ע&quot;פ הב&quot;י) הביא ב&#x27; פשטים בבורא נפשות אם יש פסיק אחר תיבת &quot;וחסרונם&quot; או קורא &quot;וחסרונם על כל מה שברא&quot;, והפמ&quot;ג (א&quot;א) משמע דזה תלוי אם גורס ברא או בראת [ולפי&quot;ז צריך לגרוס &quot;ברא&quot; דזהו העיקר פירוש], אמנם הב&quot;ח ביאר החילוק בין הפירושים בטור תלוי אם גורס &quot;על&quot; או &quot;ועל&quot;, והפמ&quot;ג כתב די&quot;א דאפי&#x27; לפירוש דיש להפסיק אחר תיבת וחסרונם, עדיין צריך לומר &quot;שבראת&quot; שהוא לשון נוכח (מג&quot;א ריש סימן, מ&quot;ב ס&quot;ק ג&#x27;), ולמעשה המ&quot;ב מסיים נהרא נהרא ופשטיה. "	סימן רז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי ראוי לענות אמן על בורא נפשות?	"הגר&quot;מ פיינשטיין (מובא ברבבות אפרים ח&quot;ז סי&#x27; כ&quot;ו) ס&quot;ל דהעיקר הוא בלא חתימה וממילא צריך לענות אמן אחר נפש כל חי [וכן נהג], וממילא לכתחילה ימהר לסיים ברוך חי העולמים בתוך כדי דיבור (מ&quot;ב דרשו) [ויש מביאין ראיה להגרמ&quot;פ מהביה&quot;ל לקמן (סי&#x27; רט&quot;ו ד&quot;ה ואסור) דכתב שיכול לענות אמן על מי שמסיים בא&quot;י חי העולמים רק משום דיש שיטה דס&quot;ל דצריך לחתום בשם, אבל יש לדחות דאם לית בה שיטה כלל נהפך כל הברכה לברכה לבטלה ולא מצי לענות אמן עליו (מ&quot;ב דרשו שם)]"	סימן רז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הפירוש דבורא נפשות?	"נותן שבח להקב&quot;ה על מה שברא דברים ההכרחים [כגון מים ולחם] וגם דברים טובים שאינם הכרחים [כגון פירות], והוסיף הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ד&#x27;) דזהו פשט בירושלמי לחתום משום שהוא ב&#x27; ענינים והוי כברכה ארוכה [והכה&quot;ח (סי&#x27; ר&quot;ד ס&quot;ק ל&quot;ח) הביא ע&quot;פ האריז&quot;ל דקאי על תיקון הגלגולין, וגורס וחסרונן, ובראת, ע&quot;ש]."	סימן רז סעיף א		
